רק היום, שלוש שנים אחרי, פתאום קראתי שסגרו את הקודה. שמעתם על המקום? אותי לקח לשם אסי לפני... מי זוכר שנים, אחרי שהשביע אותי שלא אספר על המקום אפילו לבן זוג שלי, כי זה מקום מחתרתי ואם כולם ידעו עליו - הוא לא יהיה מה שהוא - מרתף ברחוב ריינס בתל אביב, שמעיף אותך לתחושת בר אפלה, מנורות עשויות מבקבוקים צבועים באדום, מסביב לקיר ספסלים ושולחנות נמוכים, אלהוכול בלבד אם אני זוכרת נכון, וספרים לכתוב בהם את מה שהמקום עשה לכם. אני מודה, בסופו של דבר סיפרתי על המקום לרוני ולצורי, והגענו לשם יחד, הזמנו איזה משקה לכאורה הקבוע שלי, משהו עם בירה ופטל, וכתבנו בספרים. אני מתה לקרוא את מה שכתבתי לפני כל כך הרבה שנים אבל זהו, זה קבור אי שם. אז יללה, אולי זה סימן לקבור את כל סממני הנוסטלגיה הורודה לכאורה ולהתחיל להסתכל קדימה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה