כשאתה חשוב למישהו שחשוב לך, זה המצב הנפלא ביותר. כשהוא נעלם אתה מבין מהי בדידות ולא חשוב כמה חברים טובים יש לך וכמה עסוק אתה בדברים "חשובים",כשאתה יושב בבית בשעות הערב, השעות בהן היית מחליף מילים עם זה שלידך, שכבר איננו,אתה מבין שבדידות זה לא מצב שאפשר לרפא. אולי אפשר להקל עליה ולפעמים ,לשכוח,לזמן קצר אבל בסוו של דבר אתה נשאר לבד.געגועים הם דבר טוב, אתה מתגעגע מאד ואז היא או הוא חוזרים והכל נפלא גם ב"ימים הקשים" אבל הגעגוע נשאר והוא קשה, בעיקר שאצלי הוא געגוע לשני אנשים שהיו משמעותיים ואהובים בחיי. הנחמה היחידה היא הזמן שביליתי בחברתם והם הזכרונות שתמיד יהיו אתי.