נכנסתי לאינטרנט ולא ידעתי עד כמה הוא יהפוך לחלק בלתי נפרד מחיי, ויחלוק איתי את רגעי היום האחרונים על הספה בסלון, ברמה היומית. הוא ריגש אותי, הפחיד אותי (או שזה מה שאומרים וכבר נדמה שאמת) והדהים אותי. היום, הוא כאילו ניבט בי מתוך המסך, המלוכלך מידיהם של יונתן ואריאל, ומחכה. מחכה שאתרגל גם אליו יותר מדי, ואז מה?
יום ראשון, 3 באוקטובר 2010
הירשם ל-
תגובות (Atom)
